Daily Zohar 1271
Daily Zohar 1271
Zohar Pinchas, Vol. 20 (English)/Vol 15 (Hebrew)
Holy Zohar text. Daily Zohar -1271
Hebrew translation:

564. אָמַר הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, הַמְּנוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, בִּגְלַל זֶה בִּשְׁאָר הַתְּפִלּוֹת הוּא חוֹבָה, כִּשְׁטַר חוֹב שֶׁעָלָיו, לִסְמֹךְ אוֹתָהּ בְּצַדִּיק חַי הָעוֹלָמִים, שֶׁבּוֹ כָּל הַסּוֹמֵךְ גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה אֵינוֹ נִזּוֹק בְּכָל אוֹתוֹ יוֹם. וּבַמֶּה נִסְמֶכֶת עַל יְסוֹד? בִּזְרוֹעַ יָמִין. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (רות ג) חַי ה’ שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר.

565. כַּאֲשֶׁר מַגִּיעַ זְמַן תְּפִלַּת מִנְחָה, (אסתר ב) בָּעֶרֶב הִיא בָאָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (בראשית ח) וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב. מִשּׁוּם שֶׁמִּנְחָה שְׁלוּחָה הִיא לַאדוֹנִי, (אֲדֹנָי צָרִיךְ לִהְיוֹת) בַּגָּלוּת שֶׁל עֵשָׂו, (שם לב) וְהִנֵּה גַם הוּא אַחֲרֵינוּ. וְעוֹד לַאדוֹנִי (אֲדוֹנִי לַאדוֹנִי), זֶהוּ אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ, וְזֶה צַדִּיק, מִשָּׁם יוֹסֵף הַצַּדִּיק, (דברים לג) בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ, שָׁעָתִיד לָצֵאת מִמֶּנּוּ מָשִׁיחַ בֶּן אֶפְרַיִם. וּבִגְלָלוֹ נֶאֱמַר (בראשית לז) וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי וְגַם נִצָּבָה וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי. וּבְצַדִּיק נֶאֱמַר, כָּל הַכּוֹרֵעַ – כּוֹרֵעַ בְּבָרוּךְ.

566. אָמַר הַמְּנוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, רוֹעֶה נֶאֱמָן, בְּךָ נֶאֱמַר (שמות יג) וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף. מִשּׁוּם שֶׁגּוּף וּבְרִית נֶחְשָׁבִים כְּאֶחָד. וּמִשּׁוּם זֶה עָלֶיךָ נֶאֱמַר, וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי וְגַם נִצָּבָה. שֶׁכָּךְ תְּפִלָּה בַּעֲמִידָה. וְכֵן כָּל הַזּוֹקֵף – זוֹקֵף בַּשֵּׁם. וּבְצַדִּיק, כָּל הַכּוֹרֵעַ – כּוֹרֵעַ בְּבָרוּךְ, וְזֶהוּ וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי. שֶׁאַתָּה אָחוּז בְּיָמִין וּבִשְׂמֹאל, בְּגוּף וּבְרִית. וְאַחַר כָּךְ תַּעֲלֶה עֲלֵיהֶם לְבִינָה, לִפְתֹּחַ בָּהּ חֲמִשִּׁים שְׁעָרִים שֶׁל חֵרוּת לְיִשְׂרָאֵל, לְקַיֵּם (מיכה ז) כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת. וּמִשּׁוּם זֶה תְּפִלַּת שַׁחֲרִית חוֹבָה, וּתְפִלַּת עַרְבִית רְשׁוּת.

Pinchas 564-566
continued from previous DZ

With the afternoon prayer we bring offerings to satisfy and reduce the judgment in our lives and the world.

In the evening Malchut comes to have unification with Zeir Anpin.

Esther 2:14
” בָּעֶרֶב הִיא בָאָה”,” In the evening she comes”

Genesis 8:11
“וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב”
“And the dove came to him at evening time”

This verse is from the story of the Flood. Noah sent the dove to check if the judgment on the world has ended. The dove is the aspect of Malchut and she came back at evening time to tell Noah that the time came and a unification with the Light (Zeir Anpin, Olive leaf) can be made.

Genesis 32:19
“וְאָמַרְתָּ, לְעַבְדְּךָ לְיַעֲקֹב–מִנְחָה הִוא שְׁלוּחָה, לַאדֹנִי לְעֵשָׂו; וְהִנֵּה גַם-הוּא, אַחֲרֵינוּ”
“then thou shalt say: They are thy servant Jacob’s; it is a present (offering) sent unto my lord, even unto Esau; and, behold, he also is behind us”

The Zohar here reveals a great secret about the future and it could take a long time to explain all of it. The main point is that Jacob, who is the aspect of Zeir Anpin and Central Column, allows Esau who is the aspect of the other side, to have control so he can go through the process of complete correction, earning the Final Redemption.

Jacob wants to have full ownership of the future that his father Isaac and his grandfather Abraham prepared for him and his children, the children of Israel. He was ready to work hard to achieve that.

Read Genesis chapter 32 for the full story. Immediately after Jacob sends messengers with offerings to Esau, he gets into a fight with the angel of the other side and wins. The fight represents the aspect of the Tikkun process.

In chapter 33 Jacob meets with his brother, Esau and tells him (verse 14) to go ahead of him because he has a lot of work to ‘catch up’ until he reaches the final destination. Jacob let the other side have the control until the Final Redemption and he knew that personal sacrifice and hard work is the only way to earn it.

{||}

DOWNLOAD PDF FILE

image_pdf