Daily Zohar 1432

Daily Zohar 1432

Holy Zohar text. Daily Zohar -1432
Hebrew translation:

1. וַיְדַבֵּר ה’ אֶל מֹשֶׁה לֵאמֹר. כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם וְגוֹ’. רַבִּי אַבָּא וְרַבִּי אָחָא וְרַבִּי יוֹסֵי הָיוּ הוֹלְכִים מִטְּבֶרְיָה לְצִפּוֹרִי. עַד שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים, רָאוּ אֶת רַבִּי אֶלְעָזָר שֶׁהָיָה בָּא, וְרַבִּי חִיָּיא עִמּוֹ. אָמַר רַבִּי אַבָּא, וַדַּאי שֶׁנִּשְׁתַּתֵּף עִם הַשְּׁכִינָה. חִכּוּ לָהֶם עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֲלֵיהֶם. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעוּ אֲלֵיהֶם, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, וַדַּאי כָּתוּב עֵינֵי ה’ אֶל צַדִּיקִים וְאָזְנָיו אֶל שַׁוְעָתָם. פָּסוּק זֶה הִנּוֹ קָשֶׁה וְכוּ’.
2. בֹּא וּרְאֵה, הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, אֵין הַבְּרָכָה שֶׁלְּמַעְלָה שׁוֹרָה עַל דָּבָר שֶׁנִּמְנֶה. וְאִם תֹּאמַר, אֵיךְ יִשְׂרָאֵל נִמְנוּ? אֶלָּא כֹּפֶר נָטַל מֵהֶם, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, וְהַחֶשְׁבּוֹן לֹא הָיָה עַד שֶׁכָּנְסוּ אֶת כָּל אוֹתוֹ הַכֹּפֶר וְעָלָה לַחֶשְׁבּוֹן. וּבָרִאשׁוֹנָה הָיוּ מְבָרְכִים אֶת יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר כָּךְ אֶת הַמִּנְיָן שֶׁל אוֹתוֹ הַכֹּפֶר, וְאַחַר כָּךְ חוֹזְרִים וּמְבָרְכִים אֶת יִשְׂרָאֵל. נִמְצְאוּ יִשְׂרָאֵל מְבֹרָכִים בָּרִאשׁוֹנָה וּבַסּוֹף, וְלֹא עוֹלֶה בָּהֶם הַמָּוֶת.
3. לָמָּה הַמָּוֶת עוֹלֶה בְּמִנְיָן? אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁהַבְּרָכָה לֹא שׁוֹרָה בְּמִנְיָן. כֵּיוָן שֶׁהִסְתַּלְּקָה בְרָכָה, הַצַּד הָאַחֵר שׁוֹרֶה עָלָיו וְיָכוֹל לְהִנָּזֵק. מִשּׁוּם כָּךְ נוֹטְלִים כֹּפֶר וּפִדְיוֹן לַעֲלוֹת (מֵעֲלֵיהֶם) עָלָיו מִנְיָן, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ וְנִתְבָּאֵר.

.

Zohar Ki Tisa

Exodus 30:12
“כִּי תִשָּׂא אֶת-רֹאשׁ בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לִפְקֻדֵיהֶם, וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַיהוָה, בִּפְקֹד אֹתָם; וְלֹא-יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף, בִּפְקֹד אֹתָם.”
” “When you take the census of the people of Israel, then each shall give a ransom for his life to YHVH when you number them, that there be no plague among them when you number them.”

The Portion of Ki Tisa begins with this verse. God instructs Moses to conduct a count of the people – not by head count but by the money they give, so no harm will come to them.

The Zohar explains that the Israelites received blessings when they gave the money and then again when all the money was counted.

The blessing doesn’t come on things that are counted, because counting is an aspect that projects limitations. The blessings that may exist on it leaves and attracts the negative side. This exists only on the level of Malchut where everything has good and bad aspects.

Sharing is an act that creates continuation like the light. It breaks limitations and draws blessings.

The name of the portion ‘Ki Tisa’, ‘כי תשא’, literally means ‘when you elevate..’ the heads of the children of Israel. That elevation could be done only when the people make a sharing connection with the light.

God doesn’t need Moses to count the people for his records because he knows every soul in existence. When he asked for the counting of the Isarelites he was creating an opening for the people to share and receive his blessings.

{||}

DOWNLOAD PDF FILE

image_pdf