9. וְלָמַדְנוּ, בְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁהַדִּין תָּלוּי בָּעוֹלָם וְצֶדֶק מִתְעַטֵּר בְּדִינָיו, כַּמָּה בַּעֲלֵי כְנָפַיִם מִתְעוֹרְרִים כְּנֶגֶד בַּעֲלֵי הַדִּין הַקָּשֶׁה לִשְׁלֹט בָּעוֹלָם. פּוֹרְשִׂים כְּנָפַיִם מֵהַצַּד הַזֶּה וּמֵהַצַּד הַזֶּה לְהִשְׁתַּטֵּחַ (לְהַשְׁגִּיחַ) בָּעוֹלָם. אָז מִתְעוֹרְרוֹת הַכְּנָפַיִם לִפְרֹשׂ אוֹתָן וּלְהִשָּׁאֵב (וּלְהִשְׁתַּתֵּף) בַּדִּין הַקָּשֶׁה, וּמְשׁוֹטְטוֹת בָּעוֹלָם לְהָרַע. אָז כָּתוּב, הוֹי אֶרֶץ צִלְצַל כְּנָפָיִם. ט/ ב אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, רָאִיתִי בְּנֵי הָעוֹלָם בְּחֻצְפָּה, פְּרָט לְאוֹתָם צַדִּיקֵי הָאֱמֶת. וּמִשּׁוּם כָּךְ, כִּבְיָכוֹל, הַכֹּל כָּךְ נִמְצָא. בָּא לְהִטָּהֵר – מְסַיְּעִין אוֹתוֹ. בָּא לְהִטָּמֵא – כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ וְנִטְמֵתֶם בָּם.
10. רַבִּי יוֹסֵי הָיָה הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ, פָּגַשׁ בּוֹ רַבִּי חִיָּיא. אָמַר לוֹ, זֶה שֶׁבֵּאֲרוּ הַחֲבֵרִים, שֶׁכָּתוּב בְּעֵלִי (שמואל-א ג) וְלָכֵן נִשְׁבַּעְתִּי לְבֵית עֵלִי אִם יִתְכַּפֵּר עֲוֹן בֵּית עֵלִי בְּזֶבַח וּבְמִנְחָה עַד עוֹלָם, בְּזֶבַח וּמִנְחָה אֵינוֹ מִתְכַּפֵּר, אֲבָל מִתְכַּפֵּר הוּא בְּדִבְרֵי תוֹרָה. לָמָּה? מִשּׁוּם שֶׁדִּבְרֵי תוֹרָה עוֹלִים עַל כָּל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ שֶׁכָּתוּב, (ויקרא ז) זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה לַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם וְלַמִּלּוּאִים, שְׁקוּלָה הַתּוֹרָה כְּנֶגֶד כָּל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁל הָעוֹלָם. אָמַר לוֹ, כָּךְ זֶה וַדַּאי, שֶׁכָּל מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, אַף עַל גַּב שֶׁנִּגְזַר עָלָיו עֹנֶשׁ מִלְמַעְלָה, נוֹחַ לוֹ מִכָּל הַקָּרְבָּנוֹת וְהָעוֹלוֹת, וְאוֹתוֹ הָעֹנֶשׁ נִקְרָע. (וּמִשּׁוּם שֶׁעוֹסֵק בָּהּ לִשְׁמָהּ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְפַּיֵּס עִמּוֹ).