8. שִׁיר מִזְמוֹר, שִׁירָה שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁמְּזַמְּרִים בְּנֵי קֹרַח (עַל) אוֹתָם שֶׁיּוֹשְׁבִים עַל פֶּתַח הַגֵּיהִנֹּם. וּמִי הֵם? אֲחֵיהֶם שֶׁהֵם שֶׁיּוֹשְׁבִים בְּשַׁעֲרֵי הַגֵּיהִנֹּם. וְעַל כֵּן הַשִּׁירָה הַזֹּאת נֶאֱמֶרֶת בְּיוֹם שֵׁנִי. קָרַבְתִּי אֲלֵיהֶם וְאָמַרְתִּי לָהֶם: מָה עִסְקֵיכֶם בַּמָּקוֹם הַזֶּה? אָמְרוּ: סוֹחֲרִים אֲנַחְנוּ, וּשְׁנֵי יָמִים בַּשָּׁבוּעַ אָנוּ בְּדֵלִים מֵהַיִּשּׁוּב וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, כִּי לֹא עוֹזְבִים אוֹתָנוּ בְּנֵי אָדָם כָּל יוֹם וָיוֹם. אָמַרְתִּי: אַשְׁרֵי חֶלְקְכֶם.
9. עוֹד פָּתְחוּ וְאָמְרוּ, בְּכָל זְמַן שֶׁצַּדִּיקִים מִסְתַּלְּקִים מִן הָעוֹלָם, הַדִּין מִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם, וּמִיתַת הַצַּדִּיקִים מְכַפֶּרֶת עַל חֲטָאֵי הַדּוֹר. וְלָכֵן פָּרָשַׁת בְּנֵי אַהֲרֹן קוֹרְאִים אוֹתָהּ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁתִּהְיֶה כַּפָּרָה עַל חֲטָאֵי יִשְׂרָאֵל. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הִתְעַסְּקוּ בְמִיתַת הַצַּדִּיקִים הַלָּלוּ, וְיֵחָשֵׁב לָכֶם כְּאִלּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּנוֹת בַּיּוֹם הַזֶּה לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם. שֶׁשָּׁנִינוּ, כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל יִהְיוּ בַגָּלוּת וְלֹא יַקְרִיבוּ קָרְבָּנוֹת בַּיּוֹם הַזֶּה, וְאֶת אוֹתָם שְׁנֵי שְׂעִירִים לֹא יְכוֹלִים לְהַקְרִיב, יִהְיֶה לָהֶם זִכָּרוֹן שֶׁל שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן, וְיִתְכַּפֵּר עֲלֵיהֶם.
10. שֶׁכָּךְ לָמַדְתִּי, שֶׁכָּתוּב (במדבר ג) וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים וְגוֹ’. וְכָתוּב, הַבְּכֹר נָדָב וַאֲבִיהוּא אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר. וְאֶלְעָזָר וְאִיתָמָר הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! מַה זֶּה אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר? אֶלָּא שָׁקוּל הָיָה אֲבִיהוּא כִּשְׁנֵי אֶחָיו, וְנָדָב כְּמוֹ כֻלָּם.