32. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, בְּכָל מַעֲשָׂיו צָרִיךְ הָאָדָם לָשִׂים כְּנֶגְדּוֹ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ- הוּא, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ אֶת הַדָּבָר. רַבִּי יְהוּדָה לְטַעֲמוֹ. שֶׁאָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מִי שֶׁהוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ יְכַוֵּן לִשְׁלֹשָׁה דְבָרִים, וְעֶלְיוֹן מִכֻּלָּם זוֹ הַתְּפִלָּה. וְאַף עַל גַּב שֶׁתְּפִלָּה יוֹתֵר עֶלְיוֹנָה מֵהַכֹּל, שְׁנֵי חֲבֵרִים אוֹ שְׁלֹשָׁה שֶׁעוֹסְקִים בְּדִבְרֵי תוֹרָה, שֶׁהֲרֵי לֹא יִפְחֲדוּ, כִּי הַשְּׁכִינָה (וּלְמַעְלָה מֵהֶם תְּפִלָּה, וְעֶלְיוֹנָה מִכֻּלָּם, חֲבֵרִים בְּדִבְרֵי תוֹרָה. שֶׁהֲרֵי הַשְּׁכִינָה) מִשְׁתַּתֶּפֶת עִמָּם.
33. (כְּמוֹ זֶה שֶׁ) רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי חִיָּיא הָיוּ הוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, כָּתוּב (בראשית ג) וַיַּעַשׂ ה’ אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר. וְכִי עַד עַכְשָׁו מֻפְשָׁטִים הָיוּ מֵאוֹתוֹ הָעוֹר? כֵּן. אֶלָּא כְּלֵי לְבוּשֵׁי כָבוֹד הָיוּ. אָמַר לוֹ רַבִּי חִיָּיא, אִם כָּךְ לֹא רָאוּי לָהֶם אֲפִלּוּ כָּתְנוֹת עוֹר. וְאִם תֹּאמַר שֶׁעַד שֶׁלֹּא חָטְאוּ הִלְבִּישׁוּ אוֹתָם – לֹא. אֶלָּא אַחַר שֶׁחָטְאוּ כָּתוּב (בראשית ג) וַיַּעַשׂ ה’ אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹ עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם וְגוֹ’.