Daily Zohar # 3174 – Noah –

75. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל נֹחַ קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי. רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח, (תהלים לט) הוֹדִיעֵנִי ה’ קִצִּי וּמִדַּת יָמַי מַה הִיא אֵדְעָה מֶה חָדֵל אָנִי. אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: שְׁנֵי קִצִּים הֵם, אֶחָד לְיָמִין וְאֶחָד לִשְׂמֹאל, וְהֵם שְׁתֵּי דְרָכִים לָלֶכֶת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם לְאוֹתוֹ הָעוֹלָם. קֵץ לְיָמִין – שֶׁכָּתוּב (דניאל יב) לְקֵץ הַיָּמִין. וְקֵץ לִשְׂמֹאל – שֶׁכָּתוּב (איוב כח) קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ וּלְכָל תַּכְלִית הוּא חוֹקֵר [אֶבֶן אֹפֶל וְצַלְמָוֶת. מַה זֶּה וּלְכָל תַּכְלִית הוּא חוֹקֵר? מִי הוּא הַחוֹקֵר? אֶלָּא אוֹתוֹ קֵץ לִשְׂמֹאל שֶׁמַּחְשִׁיךְ פְּנֵי הַבְּרִיּוֹת].