Daily Zohar 1395

Daily Zohar 1395
Zohar Pinchas, Vol. 20 (English)/Vol 15 (Hebrew)
Holy Zohar text. Daily Zohar -1395
Hebrew translation:

891. מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה – אֵלּוּ הֵם מַיִם אֲשֶׁר מְנַסְּכִים יִשְׂרָאֵל בְּשִׂמְחָה וּבְאַהֲבַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁכָּתוּב (ישעיה יב) וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן. וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ – אֵלּוּ הֵם נַהֲרוֹת אֲפַרְסְמוֹן טָהוֹר, שֶׁכֻּלָּם דְּבוּקִים וּמִתְקַשְּׁרִים בְּאַהֲבָה זוֹ. אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה בּוֹז יָבוּזוּ – זֶה סָמָאֵל, בְּאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל, לִהְיוֹת לוֹ חֵלֶק אִתָּם בְּאֵלּוּ הַמַּיִם שֶׁרְשׁוּמִים כָּאן בַּפָּרָשָׁה, שֶׁכָּתוּב אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה בּוֹז יָבוּזוּ, סִימָן שֶׁל אֵלּו הַמַּיִם בּוֹ”ז – יָבוּזוּ לוֹ וַדַּאי, שֶׁהֲרֵי כֻּלָּם נֶחְשָׁבִים אֶצְלֵנוּ חֶרֶשׂ נִשְׁבָּר, שֶׁאֵין לוֹ תַּקָּנָה לְעוֹלָמִים.
892. הַמַּיִם שֶׁלָּהֶם נֶחֱלָקִים בִּימֵי בּוֹ”ז. נִשְׁאֲרוּ שְׁאָר יָמִים, שֶׁהֵם ג’ ד’ ה’ (נוֹטְרִיקוֹן) חֲמִישִׁי רְבִיעִי שְׁלִישִׁי, וְסִימָן – (ישעיה מה) חֶרֶ”שׂ אֶת חַרְשֵׂי [הָ]אֲדָמָה, וְאֵין לָהֶם תִּקּוּן אִתָּנוּ וְלֹא לְעוֹלָמִים. וְאִם תֹּאמַר, בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ כָּתוּב שָׁם, (תהלים כב) כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת.
893. יוֹם רִאשׁוֹן מָה עוֹשֶׂה לוֹ? אֶלָּא לֹא נִקְרָא רִאשׁוֹן וְלֹא נִקְרָא אֶחָד, אֶלָּא חֲמִשָּׁה עָשָׂר סְתָם, בְּלִי רִשּׁוּם כְּלָל. אֲבָל הַתְחָלַת רִשּׁוּם הַמַּיִם מִיּוֹם שֵׁנִי הוּא. וְכָךְ רָאוּי, מִפְּנֵי שֶׁאֵין טוֹב בַּשֵּׁנִי, וּמִשּׁוּם כָּךְ לֹא רָשׁוּם רִאשׁוֹן וְלֹא אֶחָד כְּלָל, וְהוּא בִּסְתָם, וּמַתְחִיל רִשּׁוּם הַיָּמִים בְּיוֹם שֵׁנִי. וְנֶחְלְקוּ מַיִם בְּבוֹ”ז, וְנִשְׁאֲרוּ בִּימֵי חֶרֶ”שׂ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, וְהַכֹּל כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ.

 

Traducción: Sebastian Palen

Pinjás 891-893

Continua del anterior

Shir HaShirim 8:7

“מַיִם רַבִּים, לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת – הָאַהֲבָה, וּנְהָרוֹת, לֹא יִשְׁטְפוּהָ; אִם – יִתֵּן אִישׁ אֶת – כָּל – הוֹן בֵּיתוֹ, בָּאַהֲבָה – בּוֹז, יָבוּזוּ לוֹ. “

“Muchas aguas no pueden apagar el amor, ni los ríos pueden ahogarlo. Si uno diera por el amor  todas los bienes de su casa, sería menospreciado”

Las aguas son aquellas que los israelitas conectan a la fiesta de Sucot con felicidad y amor para Ha Kadosh Baruj hu. Esa alegría es mencionada en la profecía de Yeshayahu (Isaías 12:3)

“וּשְׁאַבְתֶּם – מַיִם, בְּשָׂשׂוֹן, מִמַּעַיְנֵי, הַיְשׁוּעָה”

“Con alegría sacarán ustedes agua de los pozos de la salvación”

“Ni los ríos pueden ahogarlo” del anterior verso citado, hace referencia a los 18 ríos del sustento que viene de Yesod de Bina. Están conectados con el amor, que es la unificación de los israelitas con los niveles superiores.

Si un hombre fuera a dar todas las riquezas, es la referencia al ministro Sam del lado negativo que quiere tener una parte de estas aguas. En las últimas partes del verso se dice ‘בּוֹז, יָבוּזוּ לו’, donde בוז es el código de la segunda ב, sexto y séptimo (ו ז) día que las otras naciones del mundo reciben su parte de agua.

La celebración, que es llamada … ‘ניסוך המים’, “el verter del agua” no se realiza en el tercer, cuarto y quinto día de la festividad, porque no hay conexión a las aguas espirituales. (Ver DZ 1393).

El primer día se llama “אחד” (ejad), “uno” (Bereshit 1:5), ya que incluye la unidad y el amor, “אהבה” (ahabah), numéricamente 13,  como uno (ejad) que también suma 13”. El principio de compartir el agua está en el segundo día de la festividad, porque en el segundo día de la Creación había una separación entre las aguas superiores e inferiores y por lo que compartir con el otro lado es posible.