Daily Zohar 3478
Holy Zohar text. Daily Zohar -3478

.

Hebrew translation:

104. כְּשֶׁהָרוּחַ הַזּוֹ יוֹצֵאת מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וְנִכְנֶסֶת לַמְּעָרָה שֶׁשָּׁם אָדָם וְהָאָבוֹת, הֵם נוֹתְנִים לָהּ פִּנְקָס סִימָן, וְנִכְנֶסֶת לְגַן הָעֵדֶן. קְרֵבָה לְשָׁם, וּמוֹצֵאת הַכְּרוּבִים וְאוֹתָהּ לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת. אִם זוֹכָה – רוֹאִים פִּנְקָס הַסִּימָן, וּפוֹתְחִים לָהּ פֶּתַח וְנִכְנֶסֶת. וְאִם לֹא – דּוֹחִים אוֹתָהּ הַחוּצָה.
105. וְיוֹשֶׁבֶת שָׁם. כָּל אוֹתוֹ הַזְּמַן שֶׁיּוֹשֶׁבֶת, מִתְלַבֶּשֶׁת שָׁם בִּדְמוּת שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה. וּבְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים וְשַׁבָּתוֹת כְּשֶׁרוֹצָה לַעֲלוֹת, הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּגַן עֵדֶן נוֹתְנִים לָהּ פִּנְקָס סִימָן וְעוֹלָה בָּעַמּוּד הַהוּא, וּפוֹגֶשֶׁת אֶת אוֹתָם שׁוֹמְרֵי חוֹמוֹת יְרוּשָׁלַיִם. אִם זוֹכָה – פּוֹתְחִים לָהּ פֶּתַח וְנִכְנֶסֶת, וְאִם לֹא – נוֹטְלִים מִמֶּנָּה אוֹתוֹ הַפִּנְקָס וְדוֹחִים אוֹתָהּ הַחוּצָה. הִיא שָׁבָה לַגָּן וְאוֹמֶרֶת, (שיר ג) מְצָאוּנִי הַשֹּׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר וְגוֹ’, נָשְׂאוּ אֶת רְדִידִי מֵעָלַי. זֶהוּ פִּנְקָס הַסִּימָן שֶׁנָּטְלוּ מִמֶּנּוּ [מִמֶּנָּה[שׁוֹמְרֵי הַחוֹמוֹת, אֵלּוּ אוֹתָם שׁוֹמְרֵי חוֹמוֹת יְרוּשָׁלַיִם. [כַּדֻּגְמָה הַזּוֹ, הַנְּשָׁמָה לַנְּשָׁמָה מִתְפַּשֶּׁטֶת מֵאוֹתוֹ הַלְּבוּשׁ שֶׁלְּמַעְלָה וּמִסְתַּלֶּקֶת לְמַעְלָה לְמַעְלָה וְנֶהֱנֵית מֵאוֹר הַשְּׁכִינָה. וְהַנְּשָׁמָה (וְהַנֶּפֶשׁ) נִשְׁאֶרֶת בַּגּוּף, וּבְכל רָאשֵׁי הֶחֳדָשִׁים וְהַמּוֹעֲדִים וְהַשַּׁבָּתוֹת יוֹרֶדֶת נְשָׁמָה לַנְּשָׁמָה וּמִזְדַּוֶּגֶת עִם הַנְּשָׁמָה שֶׁנִּשְׁאֲרָה בַּגּוּף וּמִזְדַּוֶּגֶת עִם הַנְּשָׁמָה, וְהַדְּמוּת שֶׁל גַּן הָעֵדֶן שֶׁלְּמַעְלָה הָיְתָה מִן הָרוּחַ וְהֶעָפָר שֶׁנִּכָּר לְגַבֵּי מַעְלָה, וְסוֹד חָשׁוּב הוּא, וּבִלְבוּשׁ זֶה מִתְלַבֵּשׁ י”ה לְבוּשׁ שֶׁל גַּן עֵדֶן שֶׁלְּמַטָּה, הוּא אֵשׁ וּמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר שָׁמַיִם. עַד כָּאן הָרוּחַ שֶׁל הַשְּׂמֹאל הַיּוֹרֶדֶת לְמַטָּה, יוֹרֶדֶת לְדַרְגָּתָהּ, וְנַפְשָׁהּ נִשְׁאֶרֶת בַּגּוּף שֶׁל הָאָרֶץ, שֶׁכָּתוּב (איוב יד) אַךְ בְּשָׂרוֹ עָלָיו יִכְאָב וגו’. וְעַל זֶה אָמְרוּ שֶׁהַמֵּתִים יוֹדְעִים בָּעוֹלָם הַבָּא מִכְּבוֹד הַצַּדִּיקִים וּמֵהָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן וּמְסַפְּרִים זֶה עִם זֶה.] עַד כָּאן סִתְרֵי תוֹרָה.

.

Zohar Lech Lecha
#104
When the soul departs this world she enters the Cave of the Machpelah where Adam and the patriarchs are buried. They give the soul a note with a mark. Then she enters heaven and finds the angles and the flaming sword flame. If the soul has merits, they see the note and the mark and open the gate for the soul to enter. And if not, the soul is pushed out.

#105
While the soul sits there, she is dressed in garments in the image of this world. And on Rosh Chodesh and Shabbat when the soul wants to ascend, the righteous in heaven give her a note and ascend on that column, and meet the guards of the walls of Jerusalem. If she has merits, they open a door for her and enter, and if not – take the note from her and push her out.
She returns to the garden and says (Songs 5:7)
“מְצָאֻנִי הַשֹּׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר הִכּוּנִי פְצָעוּנִי נָשְׂאוּ אֶת רְדִידִי מֵעָלַי שֹׁמְרֵי הַחֹמוֹת.”
“The watchmen who went about the city found me. They struck me, they wounded me; The keepers of the walls Took my veil away from me.”

On Rosh Chodesh, Shabbats, and Holidays the part of the soul above comes down to mate with the part of the soul that stayed below. The lower part of the soul is spirit and earth, and the upper part is fire and water that are the garments for יה YH when the soul goes down to the lower Garden of Eden.

Lesson;
The upper Garden of Eden is for the holy people. And the lower Garden is for pure and righteous people. Those who have merits can ascend to the upper Garden of Eden and enjoy Light of a higher level.

{||}