Daily Zohar 1395

Daily Zohar 1395

Zohar Pinchas, Vol. 20 (English)/Vol 15 (Hebrew)
Holy Zohar text. Daily Zohar -1395
Hebrew translation:

891. מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה – אֵלּוּ הֵם מַיִם אֲשֶׁר מְנַסְּכִים יִשְׂרָאֵל בְּשִׂמְחָה וּבְאַהֲבַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁכָּתוּב (ישעיה יב) וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן. וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ – אֵלּוּ הֵם נַהֲרוֹת אֲפַרְסְמוֹן טָהוֹר, שֶׁכֻּלָּם דְּבוּקִים וּמִתְקַשְּׁרִים בְּאַהֲבָה זוֹ. אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה בּוֹז יָבוּזוּ – זֶה סָמָאֵל, בְּאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל, לִהְיוֹת לוֹ חֵלֶק אִתָּם בְּאֵלּוּ הַמַּיִם שֶׁרְשׁוּמִים כָּאן בַּפָּרָשָׁה, שֶׁכָּתוּב אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה בּוֹז יָבוּזוּ, סִימָן שֶׁל אֵלּו הַמַּיִם בּוֹ”ז – יָבוּזוּ לוֹ וַדַּאי, שֶׁהֲרֵי כֻּלָּם נֶחְשָׁבִים אֶצְלֵנוּ חֶרֶשׂ נִשְׁבָּר, שֶׁאֵין לוֹ תַּקָּנָה לְעוֹלָמִים.
892. הַמַּיִם שֶׁלָּהֶם נֶחֱלָקִים בִּימֵי בּוֹ”ז. נִשְׁאֲרוּ שְׁאָר יָמִים, שֶׁהֵם ג’ ד’ ה’ (נוֹטְרִיקוֹן) חֲמִישִׁי רְבִיעִי שְׁלִישִׁי, וְסִימָן – (ישעיה מה) חֶרֶ”שׂ אֶת חַרְשֵׂי [הָ]אֲדָמָה, וְאֵין לָהֶם תִּקּוּן אִתָּנוּ וְלֹא לְעוֹלָמִים. וְאִם תֹּאמַר, בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ כָּתוּב שָׁם, (תהלים כב) כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת.
893. יוֹם רִאשׁוֹן מָה עוֹשֶׂה לוֹ? אֶלָּא לֹא נִקְרָא רִאשׁוֹן וְלֹא נִקְרָא אֶחָד, אֶלָּא חֲמִשָּׁה עָשָׂר סְתָם, בְּלִי רִשּׁוּם כְּלָל. אֲבָל הַתְחָלַת רִשּׁוּם הַמַּיִם מִיּוֹם שֵׁנִי הוּא. וְכָךְ רָאוּי, מִפְּנֵי שֶׁאֵין טוֹב בַּשֵּׁנִי, וּמִשּׁוּם כָּךְ לֹא רָשׁוּם רִאשׁוֹן וְלֹא אֶחָד כְּלָל, וְהוּא בִּסְתָם, וּמַתְחִיל רִשּׁוּם הַיָּמִים בְּיוֹם שֵׁנִי. וְנֶחְלְקוּ מַיִם בְּבוֹ”ז, וְנִשְׁאֲרוּ בִּימֵי חֶרֶ”שׂ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, וְהַכֹּל כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ.

Pinchas 891-893
Continued from previous DZ

Song of Songs 8:7
“מַיִם רַבִּים, לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת-הָאַהֲבָה, וּנְהָרוֹת, לֹא יִשְׁטְפוּהָ; אִם-יִתֵּן אִישׁ אֶת-כָּל-הוֹן בֵּיתוֹ, בָּאַהֲבָה–בּוֹז, יָבוּזוּ לוֹ. ”
“Many waters cannot quench love, Nor will rivers overflow it; If a man were to give all the riches of his house for love, It would be utterly despised.”

The waters are the ones that the Israelites connect to during the holiday of Sukkot with happiness and love to the Holy one bless be He. That joy is mentioned in Isaiah’s prophecy (Isaiah 12:3)
“וּשְׁאַבְתֶּם-מַיִם, בְּשָׂשׂוֹן, מִמַּעַיְנֵי, הַיְשׁוּעָה”
“With joy you will draw water from the wells of salvation.”

‘Nor will rivers overflow it’ from the verse above is reference to the 18 rivers of sustenance that comes from Yessod of Binah. They are connected to the love, which is the unification of the Israelites with the upper levels.

‘If a man were to give all the riches’, is reference to the minister Sam-el of the negative side that wishes to have a share of these waters. In the last parts of the verse is says ‘בּוֹז, יָבוּזוּ לו’, where בוז is the code for the second ב, sixth ו and seventh ז day that the other nations of the world receive their share of water.

The celebration, that is called ‘ניסוך המים’, ‘the pouring of the water’ is not done on the third, fourth and fifth day of the holiday because the there is no connection to the spiritual waters. (See DZ 1393).

The first day is called ‘אחד’, ‘one’ (Genesis 1:5) because it includes unity and love, ‘אהבה’ that is numerically 13 as ‘one’. The beginning of sharing the water is on the second day of the holiday because on the second day of Creation there was a separation between the upper and lower waters so sharing with the other side is possible.